הרשמו לבלוג וקבלו התראה למייל בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש !

״תוך 9 ימים האקזמה של הבת שלי הצטמצמה ב-80 אחוז״

הי,
וואוו. כמה זמן לא כתבתי בבלוג…
היום אני רוצה להתחיל בסדרת פוסטים שתעסוק בפתרון אלטרנטיבי לבעיות הבאות:

  • הפרעת קשב וריכוז
  • בעיות התנהגות אצל ילדים (וגם אצל מבוגרים)
  • התקפי זעם וטירוף אצל ילדים
  • אקזמה
  • אוטיזם
  • עייפות כרונית
  • תסמונת התשישות הכרונית
  • ועוד ועוד (ראו רשימה כמעט מלאה בהמשך)

(כרגיל אני מזכיר לכם שמדובר בפיתרונות אלטנרניביים / לא קונבנציונלים ומזכיר לכם את האזהרה לגבי השימוש במידע שמוצג באתר).

 הפתרון נקרא ״דיאטת אל-כשל״ (Failsafe diet).
זוהי דיאטה בריאותית שאף אחד שאני מכיר לא שמע עליה בארץ (היא פופולרית בעיקר באוסטרליה) ושיש לה (על פי עדויות וניסיון אישי במשפחה שלי) הצלחות יוצאות דופן בטיפול במגוון גדול של בעיות התנהגות ובעיות בריאותיות.

טוב, נתחיל עם שתי עדויות שמצאתי באינטרנט:

עדות לאחר 9 ימים בתוכנית:
״אני רק רוצה לומר שאני מאוד אסירת תודה לדיאטת האל כשל, לכל הספרים, לקבוצה הזאת ולתמיכה מאנשים קרובים ורחוקים. המשפחה שלי בדיאטת האל-כשל הקפדנית כבר 9 ימים והאקזמה של הבת שלי צמצמה בכ-80% !!

זה לא ייאמן שלפני כמה ימים היה נראה שאין שיפור, וכמו מתג חשמלי זה פתאום כיבה את האקזמה.
הכתמים היחידים שנותרו הם כמה כתמים עמוקים במיוחד. אני בטוחה שהם יעלמו בתוך שבוע או משהו כזה.
זה ממש מרגש !!!״
טמקה, מקבוצת הפייסבוק בנושא


עדות לאחר 6 שנים מתחילת התוכנית:

״חשבתי שאני יודעת על אוכל ותזונה, כפי שלמדתי על זה באוניברסיטה. עם זאת לא ידעתי כמה מעט ידעתי על כך…

לפני כ-6 שנים שמעתי שסו דנגייט דברה בטלוויזיה על כימיקלים במזון וכיצד הם השפיעו על התנהגותם של ילדים. אז נכנסתי לאתר האינטרנט שלה שבו קניתי DVD וספרים, בשלב זה אך ורק כחלק מהחינוך המתמשך שלי, כי אני מטפלת בהרבה ילדים בקליניקה שלי.
לאחר שצפיתי עם בעלי ב-DVD של סו, החלטנו לנסות את תכנית האל-כשל (המבוססת על התכנית שנוצרה על ידי בית החולים ״רוייל פרינס אלפרד״), כי רצינו לבדוק אם זה יעזור לאסתמה של בעלי.
אחרי כמה ימים שבהם כל בני המשפחה שלי השתתפו בתכנית התזונתית, נדהמתי לגלות שלא רק שהאסתמה של בעלי השתפרה באופן דרמטי, אלא שגם הבן שלי היה הרבה יותר רגוע ומאושר יותר.
בנוסף כולנו ישנו טוב יותר, ומאותו הזמן פחות או יותר כל הוויכוחים בבית שלנו הפסיקו.
באופן אישי שמתי לב שנהייתי יותר רגועה ונינוחה. לא שאני חשבתי שאני לחוצה או עצבנית לפני כן, אבל אחרי 5 ימים בתכנית הייתי מאושרת מאוד, ולא יכולתי להפסיק לחייך. הרגשתי כאילו שאני בחופשה שנמשכה שנה שלמה!
אני לא ידעתי שרגישות למזון משפיעה על הדרך שבה אני מתמודדת עם החיים, אבל עכשיו החיים הרבה יותר קלים, ואני משיגה כל כך הרבה יות, כי אני חושבת בצורה אפילו יותר צלולה מאשר קודם.
אני באמת שמתי לב לזה בבן שלי: אם הוא אוכל מזונות שאינם הטובים ביותר עבורו, הוא הופך להיות עצבני ורגשני, ובנוסף הוא סובל מסיוטים בלילה ומדאגות מיותרות במשך היום. אבל כאשר אנחנו מקפידים עם האוכל שלו (מה שקורה רוב הזמן) אז יש לנו ילד שמח ורגוע שישן טוב ומתעורר עם חיוך.
במהלך 6 השנים האחרונות המלצתי לרבים מהמטופלים שלי לנסות את תכנית האל-כשל, ורובם נדהמו כיצד היא שינתה את חייהם.
בנימה מאוד אישית – בעלי ואני היינו מתווכחים כל הזמן לפני ששינינו את מה שאכלנו. היו לנו שנים של צרות ושקלנו גירושין ברצינות. לאחר 5 ימים בתכנית פתאום התרחש שלום בינינו. מהר מאוד מערכת היחסים שלנו נבנתה מחדש ללא ההשפעות השליליות של רגישויות למזון המשפיעות על מצבי הרוח והגישות שלנו זה לזו.״
קלי דוסון, כירופרקטורית, ספרינגווד, (קווינסלנד – אוסטרליה)


תיאוריה

דיאטת האל-כשל מבוססת על הרעיון שהחל משנות ה-70 האוכל שלנו השתנה והחל לכלול כמויות גדולות של תוספים כימיקלים (משפרי אפיה, צבע מאכל, חומרי טעם וריח, מייצבים, ריסוס על פירות וירקות וכדומה). התוספים הכימיים האלה נמצאים בכל מקום – גם במוצרים שנחשבים בריאותיים (לחמים מקמח מלא, יוגורט-ביו, גרנולה, מיצי פירות וכו׳).

למעשה, האדם הממוצע צורך כ-20 סוגים שונים של כימיקלים ביום (ושימו לב לזה: אם הוא אוכל בעיקר אוכל ביתי אז זה יוצא בממוצע 19 סוגים שונים של כימיכלים. לא הבדל גדול. הא?…).

התרגלנו לרעיון שהאוכל שלנו מלא בכימיקלים. זה כבר נראה לנו הגיוני. אבל למעשה עבור הגוף זה ממש לא טבעי לצרוך כימיקים והם למעשה סוג של רעל מבחינתו.

לכן, אחוז עצום מאוכלוסיית העולם סובל מרגישויות למזון (Food Intolerance).
כלומר, מעבר לכל האנשים שמאובחנים כחולי צליאק וכבעלי אלרגיות (רגישות גבוהה מאד שבאה לידי ביטוי – בדרך כלל – בתגובה מהירה וחריפה לסוגי אוכל מסויימים), יש המון אנשים (אולי אפילו רוב האנשים בתרבות המערבית) שיש להם מידה מסוימת של רגישויות בלתי מאובחנות לסוגי מזון מסויימים.
הרגישויות האלה מתבטאות בבעיות פיזיות ו/או בבעיות התנהגותיות.

(מקור הנתונים – אתר ״Food Intolerance Network״)

הדיאטה פותחה ע״י סו דנגייט (מומחית אוסטרלית לרגישויות מזון) ובעלה ד״ר הרוורד דנגייט

הנה סרטון קצרצר שבו היא מציגה את הרעיון:


למי הדיאטה מיועדת?

כל אדם שיש לו בעיה כרונית (פיזית או מנטלית) שהוא מעוניין לפתור או שמעוניינים לפתור עבורו (ילד / בן זוג):

  • עצבנות, חוסר מנוחה, קושי להירדם
  • שינויים במצב רוח, חרדה, דיכאון, התקפי פאניקה
  • חוסר תשומת לב, קושי בריכוז או עייפות מתישה
  • עיכוב בדיבור, קשיי למידה
  • אקזמה, סרפדת ופריחות מגרדות אחרות בעור, אנגיואדמה, נפיחות של השפות
  • כאבי בטן, גזים, נפיחות, תסמיני מעי רגיז, עצירות, שלשול, קקי דביק, הרטבת לילה
  • כאבי ראש או מיגרנות
  • הצטננויות תכופות, שפעת, ברונכיטיס, דלקת שקדים, סינוסיטיס, נזלת, אף סתום, כחכוחים קבועים, שיעול, אסטמה
  • כאבי פרקים, דלקת פרקים, דפיקות לב, דופק מואץ

(מקור – אתר ״Food Intolerance Network״)


איך ניתן לדעת אם אני רגיש למזון?
מבצעים ניסיון למשך 21 יום. אם יש שיפור – סימן שיש לך (או לילד שלך) רגישות למזון.
אם אין שום שיפור – כנראה שלא מדובר ברגישות למזון.
(אם אני מבין נכון סביר להניח שלפחות ב-80% מהמקרים יהיה שיפור).

כמה זה עולה?
לא עולה ! :)))
(אין תוספי מזון או מדריך או ערכה או משהו כזה שצריך לשלם עליו. זה רק כרוך בשינוי הרגלי אכילה).

עד כמה זה קשה לבצע את הדיאטה הזאת?
זה לא קל. אבל שווה את ההשקעה.
בכל מקרה מתחילים בניסוי של 21 יום בלבד אז זה אמור להיות יותר פשוט.

איך מתבצע הניסוי (ב-21 יום הראשונים)?
מבצעים גרסה מסויימת של הדיאטה (שבמהלכה אוכלים אך ורק מזונות שעל פי בדיקות נמצא שהם לא מעוררים רגישויות בכלל) במשך 21 יום.
אם הסמפטומים נעלמים – סימן שהם נובעים מרגישות למזון.
לצערי הרב רשימת המזונות שנמצא שהם לא מעוררים רגישויות היא  מאד  מוגבלת ומכאן הקושי.
מצד שני – אם אתם (או מישהו ממשפחתכם) סובל/ים מתופעות שכבר עכשיו הן קשות מנשוא – עדיף לסבול את הדיאטה המוגבלת הזאת (אגב, אין הגבלה על כמות האוכל אלא רק על המגוון).

ומה קורה אם מגלים שאני (או בן משפחתי) רגיש למזון במהלך 21 הימים?
ממשיכים בניסויים נוספים כדי לבודד את סוגי המזונות המדוייקים שמועוררים אצלכם את הרגישות.
מדובר בשיטה סיסטמטית.
קיימות 6 קבוצות של חומרים מעוררי רגישות.
כמעט כל סוג מזון שקיים בעולם נבדק במעבדה של בית חולים (אוסטרלי) ביחס לסוגי החומרים מעוררי הרגישות וקוטלג.
לכן ברגע שמגלים לאיזה קבוצה/קבוצות של חומרים אתה רגיש – ניתן לדעת בדיוק מה מותר ומה אסור לך לאכול כדי להמנע מהרגישות ותופעותיה.

זהו להיום. המשך בפוסטים הבאים.

Comments

comments

0 תגובות

כתוב תגובה




16 + 16 =